לפני מספר שנים התחלתי לצלם את עצמי. 

הצילום נעשה בעזרת הטלפון הנייד.

​​

מול הדחף שהופנם להיראות 'יפה', ועל אף הבושה שנטמעה בי - ואולי דווקא בגללה,

עולה וגובר איזה שהוא דחף ראשוני קמאי להציג את הגוף בנאמנות כפי שהוא.

יותר מכך, עולה הצורך לכוון את הזרקור דווקא אל החלקים המביכים.
זאת לעתים מתוך קבלה עצמית פשוטה, לעתים מתוך נתינת מקום לתיעוב,

ולעתים בהומור - ואף באופן מוקצן וגרוטסקי.

דרך הצילום אני מתוודעת אל היופי ב'כיעור', ואל המושלם ב'לא מושלם'.

אני לשה את הגוף, משחקת בו, יוצרת ויוצקת אותו מחדש, מגלה בו אפשרויות לא מוכרות, ועושה בו שימושים חדשים.